יעדי החברה נקבעו ע"י ממשלת ישראל במסמך ההקמה של החברה בשנת 1973. למרות כל השינויים שעבר המשק הישראלי, במהלך ארבע העשורים שעברו מהקמת החברה ועד היום, למעשה לא השתנו יעדים אלו ונותרו רלוונטיים גם להיום – על רקע המחסור הכרוני בקרקעות למגורים. הדבר נובע מהחשיבה, החזון והראיה ארוכת הטווח של מייסדי החברה שראו לנגד רוחם כלי יעיל וכלכלי המשלב בין החובה והרצון של הממשלה להכתיב מדיניות התיישבות ופיתוח עם יכולות הביצוע של המשק הפרטי-הפרטת תחום הפעילות להבדיל מהפרטת בעלות.
פירוט יעדי החברה :
1. תכנון ופיתוח שטחים כמרכזים עירוניים - בין היתר הכוונה לתכנון ולפיתוח ישובים חדשים, לדוגמא: יישובי שבעת הכוכבים שחב' ערים נטלה בביצוען חלק חשוב צורן, לפיד, בת חפר, צור נתן ואלעד .
2. גוף מרכז ומתאם לתכנון פיתוח ותשתיות - חב' ערים כגוף מקצועי הובילה במהלך קיומה שינויים רבים בתחומי התכנון והפיתוח שהם פרי הניסיון הנצבר בחברה לדוגמא: ביצוע יסודות לקירות בחזית הבית בעת ביצוע עב' הפיתוח, ביצוע שכבת אספלט ראשונית ברחובות המיועדים להיות רחובות מרוצפים - רחוב משולב. במטרה לתת אפשרות גישה נוחה ומנגד לבצע את הריצופים בעת שרוב המשתכנים גרים ברחוב – דבר המונע נזקים כבדים לריצוף ולרחוב.
3. לאפשר שליטת המדינה בתכנון ובהקצאת הקרקע - התכנון וביצוע הפיתוח על ידי גורם מרכזי כמו חב' "ערים" מאפשר למקבלי ההחלטות במשרד הבינוי והשיכון ובמנהל מקרקעי ישראל להוציא שווקים במנות קטנות יחסית שיאפשרו כניסת קבלנים ויזמים קטנים להשתתף במכרזים. על ידי כך, גדל היצע הקבלנים במדינה.
4. יישום מדיניות של שימוש יעיל בקרקע, אכלוס מאוזן ואפשריות שונות לשיווק - השימוש היעיל בקרקע מתממש כאשר גוף ממשלתי מבצע את התכנון והוא גם בעל ניסיון בתחום החברה והקהילה. התכנון והביצוע של שכונות המגורים משפיעות בתחומים רבים וביניהם: השלמת תשתיות כלל עירוניות, השפעות על החברה, הקהילה והכלכלה של הסביבה הקרובה ובמקרים רבים גם של העיר כולה, סוג הדיור המתוכנן הוא למעשה קובע את אופי האכלוס העתידי וממנו נובעת ההשפעה.
יישום יעדי החברה בא לידי ביטוי יום יומי בכל פעילות החברה.